לא עם בן או בת זוג. עם הקשר הכי ותיק שיש לך, הקשר עם עצמך.
זה לא עמוד על עבודה זוגית. אין כאן בן או בת זוג בחדר, ואין קשר ספציפי שמתקנים. יש דפוס אחד, שעוצב הרבה לפני כל קשר שהיה לך: איך את סוגרת כשמישהו מתקרב, מה קורה לביקורת העצמית כשמישהו רואה אותך בחולשה, כמה קל או קשה לך לבקש עזרה ולקבל אותה. דפוס ההתקשרות הזה הוא העדשה שדרכה את פוגשת כל אחד, גם מי שלא נמצא בחדר.
יש לי הכשרה בטיפול זוגי, ותורת ההתקשרות היא חומר הגלם שלי. כשאין בן זוג בחדר, אני עובדת על אותו חומר דרך הקשר שלך עם עצמך: המקום שבו כל ההתקשרויות שלך מתחילות. המסע עצמו הוא שלך.
להמשיך לקרוא: הכנה ואינטגרציה כללית, או אם את/ה מגיעים לחוויה כזוג, מסע MDMA זוגי.
לפני: לפגוש את עצמך מוכנה
ההכנה פותחת בשאלה אחת: מה דפוס ההתקשרות שלך עושה כשמשהו גדול נפתח. אנשים מגיעים לעולם עם דרך ללמוד אם קרבה בטוחה, ואז נושאים אותה אל כל חדר שהם נכנסים אליו, כולל חדר שבו אין אף אחד מלבדם. המחקר על MDMA מראה שהחומר מפחית פחד והגנתיות ומגביר אמון, בין היתר דרך שחרור אוקסיטוצין וירידה בפעילות האמיגדלה, מה שעשוי לפתוח חלון שבו קל יותר לגעת בדפוס הזה בלי שהוא משתלט. MAPS, MDMA-Assisted Therapy for PTSD.
בהכנה בונים כוונה כנה, מזהים את הדפוס, וקובעים מי נמצא בקרבה אם צריך (תומך, אני בטלפון, או אף אחד, לפי מה שנכון לך), ומה התוכנית אם עולה חומר קשה.
כלי קונקרטי: למפות את דפוס ההתקשרות שלך
ארבע שאלות שעוברים עליהן יחד בהכנה, לפני היום עצמו:
1. כשמישהו מתקרב אלייך רגשית, הנטייה הראשונה שלך היא למשוך אליך או להתרחק?
2. כשאת לבד עם רגש גדול, את פונה למישהו או סוגרת את הדלת?
3. מה קורה לביקורת העצמית שלך כשמישהו רואה אותך בחולשה?
4. מי האדם, לא בהכרח בן או בת זוג, שבנוכחותו הגוף שלך הכי נרגע?
אחרי: אינטגרציה דרך הקשר עם עצמך
מחקר על משתמשי MDMA מצא שהחומר הגביר חמלה עצמית, והאפקט היה חזק יותר דווקא אצל מי שנושא התקשרות נמנעת, הדפוס שהכי קשה לו להיות רך עם עצמו. זה לא טיפול מוכח ולא תחליף לו, אבל זה מצביע בדיוק על מה שאינטגרציה אישית עובדת עליו: לא רק מה שראית, אלא איך את מדברת אל עצמך אחרי. Kamboj et al., 2015, Journal of Psychopharmacology.
מפגשי האינטגרציה בשבועות שאחרי הם המקום שבו משהו שנגע בך לרגע אחד הופך להרגל: איך את מבקשת עזרה, איך את נותנת לקרבה להישאר בלי לברוח ובלי להיצמד, ואיך הקול שמדבר אלייך כשאת נופלת משתנה. שום דבר שתביאי לא יישפט ולא יקוטלג כבעיה.
בסוף התהליך
בסוף ההכנה יהיה לך: שם לדפוס שלך, תוכנית בטיחות ותמיכה, וכוונה שאת עומדת מאחוריה.
בסוף האינטגרציה: דרך חדשה לדבר אל עצמך, שכבר תרגלת מספיק פעמים כדי שתהיה שם כשאת צריכה אותה.
ההתקשרות הכי משמעותית שתביאי לחדר הזה
היא לא עם מישהו שיושב שם איתך. היא עם עצמך.
שאלות נפוצות
לא. איני מספקת, משיגה, מוכרת או נותנת חומרים כלשהם, ואיני נוכחת במסע של אף אחד. מה שאני מציעה הוא ליווי הכנה ואינטגרציה, וחינוך.
טיפול בסיוע MDMA אינו טיפול מאושר בפורטוגל, בישראל וברוב העולם. שום דבר בעמוד הזה אינו עידוד לעבור על חוק כלשהו; הכירו וכבדו את החוק במקום שבו אתם נמצאים.
בעבודה זוגית מתמקדים בקשר בין שני אנשים שנמצאים בחדר. כאן אין בן או בת זוג בתהליך. העבודה היא על הקשר הכי ותיק שיש לך, הקשר עם עצמך, ועל דפוס ההתקשרות שעיצב אותו: איך את סוגרת או נפתחת, איך את מקבלת קרבה, ומה קורה לביקורת העצמית כשמישהו רואה אותך בחולשה.
לא. אני עובדת עם דפוסי התקשרות גם בלי אבחון קליני, אצל מי שמזהה אצלו קושי להירגע לתוך קרבה, ביקורת עצמית קשה, או נטייה לסגור כשדברים נפתחים. אם יש היסטוריה של טראומה, עדיף שתיאמרו לי מראש כדי שההכנה תתאים את עצמה.
כן. מפגשי הכנה ואינטגרציה מתקיימים בזום מכל מקום בעולם, או פנים אל פנים באזור ליסבון וסינטרה, בעברית ובאנגלית.
רוב האנשים עושים שניים עד שלושה מפגשי הכנה, ושניים עד שלושה מפגשי אינטגרציה בשבועות שאחרי. את המסגרת המדויקת בונים יחד בשיחת היכרות של 30 דקות.
מעדיפה וואטסאפ? תכתבי לי ישירות