החשק לא נעלם. הוא שינה צורה, ורוב האנשים לא יודעים שיש צורה שנייה.
יש רגע בערב שאת מזהה מיד.
הוא נכנס לחדר, ומשהו קטן בהליכה שלו כבר מסמן לך את הכיוון. ולפני שנאמרת מילה, לפני שאת בכלל מספיקה לחשוב על זה, יש התכווצות קטנה בבטן והכתפיים עולות קצת. את מסובבת את הגוף רבע סיבוב לצד השני, פותחת את הטלפון, ואומרת משהו על העייפות.
ואחר כך, כשהוא כבר ישן, את שוכבת ער וחושבת: מה קרה לי. פעם זה היה הדבר שהכי רציתי.
אני רוצה לומר לך משהו שלוקח להרבה נשים שנים לשמוע, ובעצם גם להרבה גברים: סביר מאוד שלא קרה לך כלום.
רובנו גדלנו על מודל אחד: קודם בא לך, ואז את מתקרבת, ואז יש עוררות. אם השלב הראשון לא מגיע מעצמו, המסקנה היא שמשהו כבוי.
רוזמרי בסון הציעה מודל אחר, מעגלי, שבו הסדר הפוך: אצל חלק גדול מהאנשים בקשרים ארוכים העוררות מגיעה קודם והחשק אחריה. כלומר לא "בא לי ולכן אני מתקרבת" אלא "אני מתקרבת מסיבות אחרות, ואז בא לי". הסיבות האחרות הן דברים כמו רצון בקרבה רגשית, נעימות, או פשוט להיות רצויה.
הדבר שהכי חשוב במודל הזה: חשק מגיב הוא לא גרסה פגומה של חשק ספונטני. הוא צורה תקינה ושלמה, והוא הצורה הנפוצה בקשרים ארוכים.
על המקור והמגבלות שלו: המודל של בסון (2000, 2001) הוא מודל מושגי שנבנה במידה רבה מעבודה קלינית עם נשים שהתלוננו על חשק נמוך, ולא ניסוי מבוקר. הוא מתאר דפוס נפוץ, לא חוק שחל על כולם, ויש אנשים שהחשק שלהם כן עולה מעצמו גם אחרי עשרים שנה. קחו אותו ככלי הבנה ולא כאבחנה. Basson, על מודלים לינאריים מול מעגליים של תגובה מינית.
כשמסתכלים דרך העדשה הזאת, ההתכווצות בבטן מקבלת הסבר אחר לגמרי. היא לא "אני לא רוצה אותו". היא "מבקשים ממני עכשיו להיות במקום שאני מגיעה אליו רק אחרי, ואני לא שם, ואני מרגישה שאני חייבת".
לא השגרה עצמה. השגרה היא רקע. מה ששוחק זה שלושה דברים שאפשר לשנות.
הראשון: הכל קורה בסוף היום. אחרי הילדים, אחרי המיילים, בשעה שבה הגוף מבקש רק לכבות. אנחנו מנסים לגשת לדבר שדורש הכי הרבה זמינות ברגע שבו יש הכי פחות ממנה.
השני: כל מגע נהיה שאלה. כשכל ליטוף נושא איתו שאלה סמויה על מה יקרה אחריו, המערכת לומדת להתגונן מפני מגע בכלל. וכך נעלמת בדיוק הקרבה שהייתה מייצרת את החשק המגיב. זה הלולאה שסוגרת על זוגות.
השלישי: הפער נהפך לזהות. "אני זו שלא רוצה" ו"אני זה שתמיד מבקש". ברגע שזה נהיה מי שאנחנו ולא מה שקורה, כל מפגש בודד נושא על גבו את כל ההיסטוריה.
שתי גישות רווחות, ושתיהן נכונות לאנשים שונים.
לתכנן מתאים למי שהחשק שלו מגיב. אם החשק מגיע אחרי הקרבה, אז לחכות ל"בא לי" זה לחכות למשהו שלא אמור להגיע ראשון. תכנון כאן אינו קור רוח, הוא מה שיוצר את התנאי. הסימן שזה אתם: כשזה כן קורה, זה טוב, ופשוט כמעט אף פעם לא מתחיל.
לא לתכנן מתאים כשהתכנון עצמו נהיה עוד משימה ברשימה, או כשהוא מייצר חרדת ביצוע. אצל חלק מהאנשים תאריך ביומן הופך את זה למבחן. הסימן שזה אתם: המחשבה על "יום שלישי בערב" גורמת להתכווצות עוד לפני שהגיע יום שלישי. שם עדיף לעבוד על להוריד את הלחץ מכל מגע במקום להוסיף מועד.
שבועיים בלי שאלה, תרגיל לזוגות
המטרה היא לנתק את המגע מהשאלה מה יקרה אחריו. שבועיים, ומדברים על זה מראש.
מתי לעצור: אם עולה כאב פיזי, או אם המגע מעלה זיכרון או הצפה, עוצרים ולא ממשיכים "כדי לסיים". זה סימן לפנות לליווי, ולא סימן שנכשלתם.
לא הפסקת לרצות. הפסיקו לשאול אותך בזמן שבו את עוד לא שם.
לפני שמפרשים ירידה בחשק כבעיה זוגית, שווה לשלול את מה שאינו זוגי בכלל: כאב בזמן יחסים, שינוי הורמונלי, לידה, גיל המעבר, בלוטת התריס, עייפות קיצונית, דיכאון, ותרופות. נוגדי דיכאון וגלולות משפיעים על חשק אצל חלק מהאנשים, וזה מידע שרבים לא קיבלו כשהתחילו אותם. אם משהו מזה רלוונטי, זו שיחה עם רופא לפני שהיא שיחה איתי.
אני עובדת עם זוגות ועם יחידים, בזום מכל מקום בעולם ופנים אל פנים באזור ליסבון וסינטרה. עוד על העבודה הזאת בעמוד אינטימיות ומיניות, ועל אימון זוגי בעמוד אימון זוגי.
אימון אינו פסיכותרפיה, אינו טיפול מיני ואינו טיפול רפואי, ואינו תחליף להם. התוכן בעמוד הזה חינוכי בלבד ואינו ייעוץ רפואי. אין כאן מגע פיזי מצידי, והתרגילים נעשים על ידיכם בביתכם ובקצב שלכם.
כן, וזה תואם את מה שמתואר בספרות: אצל חלק גדול מהאנשים בקשרים ארוכים החשק אינו עולה מעצמו אלא מגיע אחרי שכבר יש קרבה או גירוי. זה נקרא חשק מגיב, והוא צורה תקינה של חשק ולא גרסה פגומה שלו.
לא. חשק מגיב מתחיל בהחלטה להיות פתוחה למגע ולא בתחושת רצון מוקדמת. אם אחרי כמה דקות של קרבה טובה הגוף מתעורר, היה שם רצון. אם הוא לא מתעורר, זו תשובה לגיטימית באותה מידה ועוצרים.
פער בתדירות הוא כמעט תמיד קונפליקט מתמשך ולא בעיה שנפתרת במספר. מה שמשנה הוא לא להתכנס למספר מוסכם אלא להוריד את הלחץ מכל מפגש בודד, ולהפסיק לנהל משא ומתן במיטה בסוף היום.
כשיש כאב, שינוי פתאומי, עייפות קיצונית, שינוי הורמונלי, או התחלה של תרופה חדשה כמו נוגדי דיכאון או גלולות. בכל אחד מאלה כדאי לפנות לרופא לפני שמפרשים את זה כבעיה בקשר.
או לקבוע שיחת היכרות של 30 דקות, חינם ובלי לחץ.
להמשיך לקרוא: אינטימיות ומיניות · למה אתם רבים על אותו דבר כבר שנתיים · כל המאמרים